צורת מנורת בית המקדש – ריכוז ממצאים ומאמרים

דף הבית פורומים בית המדרש צורת מנורת בית המקדש – ריכוז ממצאים ומאמרים

הדיון הזה מכיל 2 תגובות, ויש לו משתתף 1, והוא עודכן לאחרונה ע״י  אופיס יהודי לפני 1 שבוע, 6 ימים.

  • מאת
    דיון
  • #429

    אופיס יהודי
    מנהל בפורום

    ראשונים:
    ציור המנורה לדעת רש"י (ע"פ ספר הזכרון)

    ציור המנורה מכתב ידו של הרמב"ם:
    ציור המנורה מכתב ידו של הרמב

    סרטוט המנורה באופן מדוייק על דרך הרמב"ם:
    סרטוט המנורה ע

    ממצאים ארכיאולוגיים:

    תבליט המנורה בשער טיטוס שברומא:
    תבליט המנורה בשער טיטוס שברומא

    חריטה בטיח (שני חלקים) שנמצאה בבית כהנים מסוף תקופת בית שני ברובע ההרודיאני שבעיר העליונה של ירושלים (היום במוזיאון ישראל):
    מבית כהנים

    מטבע של ממתיהו אנטיגונוס השני – אחרון "מלכי בית חשמונאי" (לפני הורדוס) ועליו מנורת שבעת קנים:
    מטבע מנורה

    המנורה בבית הכנסת העתיק שבעיר דורה אירופוס שבסוריה.
    מביה
    בנית בית הכנסת הושלמה כ170- שנה אחר חורבן הבית. בדורא אירופוס יש כמה תמונות של מנורות, וכולן למעט אחת מעוגלות. ואפשר להעריך שזו נעשתה בקנים אלכסונים בשל אילוצים שונים כגון מקום ועוד.

    לוח אבן מ"קבר יאסון", שכונת רחביה ירושלים. תקופת בית שני (שימו לב למנורות החרוטות):
    מנורות קבר יאסון

    חותם לחם מעכו
    חותם לחם מעכו
    חותם הלחם נמצא בחפירות ארכיאלוגיות בעכו, החותם מתאורך למאה ה-6 לספירת הנוצרים [סוף ימי אמוראי א"י], ושימש ככל הנראה על מנת להוכיח לקונה כי הלחם הוא פת ישראל. שם בעל החותם, חקוק ע"ג, והוא "לאונוטיוס" (אריה, או אריאל).

    חרס מהר הבית
    חרס מהר הבית
    זה צורת מנורה שנמצא על שבר של כלי חרס שהיה על הר הבית. למרות זה לפי סוג החרס ההשערה היא שזה לכל הפחות ממאתים שנה לאחר החורבן ולא יתכן שהעושה ראה המנורה במקדש, אבל בכל זאת יש בו להעיד על מושגים בימים ההם. כמו גם העדות מחריטות מוגבלת, שכן קשה לחרוט באופן עגול.

    חריטה מירושלים
    חריטה
    בחריטה זו יש חמישה קנים בלבד. כמו כן קשה לזהות האם נעשתה אלכסון, או שמא מטרת החורט היית הלעשות העגולה, והתקשה במשימה.

    גילוף של מנורה על קיר במערת קבורה שנמצאה בבית שערים, ליד עמק יזראל
    בית שערים

    בבית הכנסת במגדלא
    מגדלא
    מגדלא היא עיר קדומה ששכנה על שפת הכנרת ליד המושבה מגדל של יום. מופיעה במקורות גם בשם טריכיי. באתר נערכות חפירות ארכאולוגיות לחשיפת העיר העתיקה. בשטח בית הכנסת נמצאה אבן רבועה עם חריטה של מנורת שבעת הקנים.

    סורג מאבן שיש, עם תבליט מנורת שבעת הקנים, המאה ה-4 לספירה, נמצא בסמוך לכתובת רחוב

    משקוף אבן מעוטר במנורת שבכב קנים, בית הכנסת באשתמוע, דרום הר חברון, המאות ה-3 עד ה-4 לספירה.

    שחזורים בני ימינו:
    המנורה כפי ששוחזרה ע"י מכון המקדש:
    המנורה כפי ששוחזרה ע

    שחזור המנורה של הרב ישראל דב לבנוני:
    שחזור הרב לבנוני

    דגם המנורה ע"פ שיחות הרבי מליובאוויטש

    Attachments:
    You must be logged in to view attached files.
  • מאת
    תגובות
  • #431

    אופיס יהודי
    מנהל בפורום

    שמות לז יז- יח
    ויעש את המנרה זהב טהור מקשה עשה את המנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו: וששה קנים יצאים מצדיה שלשהקני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני:

    שמות כה לא-לב
    ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו: וששה קנים יצאים מצדיה שלשהקני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני:

    רש"י שם:
    יצאים מצדיה – לכאן ולכאן באלכסון, נמשכים ועולין עד כנגד גובהה של מנורה, שהוא קנה האמצעי, ויוצאין מתוך קנה האמצעי זה למעלה מזה, התחתון ארוך, ושל מעלה קצר הימנו והעליון קצר הימנו, לפי שהיה גובה ראשיהן שוה לגובהו של קנה האמצעי השביעי, שממנו יוצאים ששת הקנים:
    וראה גם בספר ביאורים של מהר"נ שפירא מהורדנא על רש"י על התורה (וינציא שנג) כתב שהקנים יצאו מהקנה האמצעי כמין חצי עיגול. כפי שנהוג לצייר בכל תפוצות ישראל רבות כשנים.

    מלבי"ם שם:
    עתה באר ענין הקני מנורה: א] שיצאו מצדי המנורה ששה קנים, ב] שיהיו שלשה מכל צד, ג] שיהיו קני מנורה, ר"ל עשוים כתבנית קני מנורה הידועים בצורתם, יהיו נמשכים מצדיו באלכסון עד שיהיו גובהן שוה לגובה הקנה האמצעי, כדרך המנורות:

    אבן עזרא שם:
    טעם קנים – עגולים ארוכים, חלולים:

    אבן עזרא בפירוש הקצר:
    והקדמונים אמרו כי נר אחד באמצע, והששה נערכים זה אחר זה בחצי עיגול.

    משנה מנחות ג ז
    שבעה קני מנורה מעכבין זה את זה שבעה נרותיה מעכבין זה את זה שתי פרשיות שבמזוזה מעכבות זו את זו ואפילו כתב אחד מעכבן ארבע פרשיות שבתפילין מעכבות זו את זו ואפילו כתב אחד מעכבן ארבע ציציות מעכבות זו את זו שארבעתן מצוה אחת ר' ישמעאל אומר ארבעתן ארבע מצות:

    פירוש הרמב"ם שם (בסמוך לו צייר את הציור הנזכר מכתב ידו):
    ראיתי לצייר כאן צורת המנורה בשלמותה, ולפני הציור אומר שבא בקבלה שיש בגבהה שמונה עשר טפחים, ועמוד המנורה עצמו היו בו ארבעה גביעים ושני כפתורים ושלשה פרחים, ולשון התורה ובמנורה ארבעה גביעים משקדים כפתריה ופרחיה, ומיעוט רבים שנים, הנה נתבאר שיש בה שני כפתורים ושני פרחים, והפרח השלישי סמוך לירכה והוא אמרו עד ירכה עד פרחה כלומר הכן אשר קראו ירך והפרח הסמוך לו, והיה לה שלש רגלים. והגביע הוא כתבנית כוס אטום אלא שהשולים שלו צרים, ואם תרצה אמור כחדוד ה"אסטואנה" שנחתך מלמעלה מעט כנגד הכן. והכפתור הוא תבנית כדור שאין עגולו מדוייק אלא מאורך מעט קרוב לתבנית ביצת העוף. ופרח כתבנית נץ השושן. ואני אצייר לך עתה בצורה זו הגביעים תבנית משולש, והכפתורים עגול, והפרח חצי עגול, כל זה כדי להקל על הציור, כיון שאין המטרה בציור זה שתדע ממנו תבנית הגביע בדקדוק כיון שכבר בארתי לך אותו, אלא הכוונה בו ידיעת מנין הגביעים והכפתורים והפרחים ומקומותם ושעורי מה שהיה בקנה המנורה שאין בו כלום, והמקומות שהיו בהם הכפתורים והפרחים, וכללותה היאך היתה, וזו צורת כל זה. ודע שהכפתורים כולם שוים בשעורם, וכן הגביעים כולם שוים, וכן הפרחים. וכן כבר נתבאר לך מציור זה שמנין הגביעים עשרים ושנים, ומנין הפרחים תשעה, ומנין הכפתורים אחד עשר, אמרו גביעים עשרים ושתים כפתורים אחד עשר פרחים תשעה מעכבין זה את זה, ואמרו גביעים כפתורים ופרחים מעכבין זה את זה. ואמרו בשעור גבהה, גובהה של מנורה שמונה עשר טפח, הרגלים והפרח שלשה, וטפחים חלק, וטפח שבו גביע כפתור ופרח, וטפחים חלק, וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו אחד אילך ואחד אילך ונמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה, וטפח חלק, וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו אחד אילך ואחד אילך ונמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה, וטפח חלק, וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו אחד אילך ואחד אילך ונמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה, וטפחים חלק, נשתיירו שם שלשה טפחים שבהן גביעים כפתורים ופרחים. וממה שציירנו יובן לך כל הלשון הזה. ומה שנאמר בתורה משוקדים פירושו עשויה שקדים, והיא אומנות ידועה אצל אומני הנחשת שהם מכים בקורנס על המתכת עד שייעשה כולו שקדים שקדים וזו מלאכה ידועה שאין צורך לתארה.

    רבי אברהם בן הרמב"ם על התורה שמות כה לב
    וששה קנים – הקנים (כמו) ענפים נמשכים מגופה של המנורה לצד ראשה ביושר, כמו שצייר אותה אבא מארי ז"ל, לא בעיגול כמו שצייר אותה זולתו.

    ספר ’מעשה חושב' לרבי עמנואל חי ריקי (פרק ז או ז) בשם ספר ’חכמת המשכן':
    כן מורה סתימת לשון הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פ"ג ה"י) שכתב: ’ושני קנים יוצאין ממנו. אחד הילך ואחד הילך. ונמשכים ועולין כננד גובה המנורה’, ומדלא כתב הרמב״ם מפורש שהיו באלכסון, משמע שהיו נמשכין ועולין כמין חצי עיגול. והכי מסתברא דבהכי הם דומים לגלגלי הרקיע הנושאים שבעה כוכבי לכת שכנגדם הם בשבעה נרות.

  • #433

    אופיס יהודי
    מנהל בפורום

    מצורפים מאמרים של אחרוני זמננו בנידון

    המאמרים המצורפים:

    ריתחת המנורה / אל מול פני המנורה – מענה לרב אריאל
    צורת קני המנורה – מענה לרב אריאל

    Attachments:
    You must be logged in to view attached files.

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות